בלאדהאונד

בלאדהאונד

תקן הגזע

כללי

תקן FCI מס' 84/ 12.07.2002

בלאדהאונד

ארץ מוצא: בלגיה
תאריך פרסום התקן המקורי התקף: 13.03.2001

תפקיד: כלב הרחה לאיתור חיות גדולות, כלב שירות, כלב מעקב וכלב משפחה. הוא היה וחייב תמיד להישאר האונד, שהודות לחוש הריח הייחודי שלו עובד בעיקר על רצועה, ומשמש לעתים קרובות לא רק למעקב אחר עקבותיו של טרף פצוע, כפי שמקובל במבחני הרחת דם, אלא גם לאיתור בני אדם אובדים במבצעי משטרה. הודות למבנהו הפונקציונאלי, הבלאדהונד ניחן בסיבולת רבה וכן באף יוצא מהכלל המאפשר לו לעקוב אחרי עקבות למרחק רב ובשטח קשה בלי בעיות.

סיווג FCI: קבוצה 6 כלבי הרחה וגזעים דומים
חלק 1 כלבי הרחה
1.1 האונדס גדולים
חייב מבחן עבודה

תולדות הגזע בקצרה: האונד הרחה גדול והאונד רצועה מצויין בעל מקורות עתיקים ביותר. במשך מאות שנים הוא מוכר ומוערך בשל אפו המיוחד במינו וכישרונו הרב לצייד. נזירי מסדר סן הוברט הם שגידלו אותו בהרי ארדן. כלל הנראה מוצאו מהאונדס בצבע שחור או שחור-חום שצדו בלהקות ושימשו את הנזיר הוברט במאה ה-7. הנזיר לאחר מכן הפך לבישוף וכאשר הוגדר כקדוש הפך לקדוש המגן על הציידים. כלבי ההרחה הגדולים התפשטו ברחבי אזור ארדן הודות לנוכחותו של טרף גדול שהסתתר ביערות הנרחבים שבאזור. כלבי סן הוברט נודעו בשל הכוח והסיבולת שלהם, בפרט לציד חזירי בר.

כלבי סן הוברט הראשונים היו שחורים, ולאחר מכן נמצאו גם כלבים בצבע שחור-חום. במאה ה-11 ייבוא ויליאם הכובש כלבים כאלו לאנגליה. באותה התקופה, כלבים מאותו הטיפוס אך בעלי פרווה לבנה, שנקראו טלבוט, אף הם הובאו לאנגליה.

באנגליה, היוו כלבי הייבוא את הבסיס הגידולי. צאצאי הבלאדהאונד הללו זכו לשם שנוא עיוות של "blooded hound" קרי, כלב טהור דם, כלומר טהור גזע.

לאחר מכן פותח הגזע גם בארצות הברית. במדינות הדרום שימשו כלבים אלו למרדף אחר עבדים שברחו.

הופעה כללית: האונד גדול וכלב רצועה מאסיבי, החזק בין כל כלבי ההרחה. הוא בעל קווים הרמוניים, ניחן בעצם חזקה, שרירים ומאסה רבה, מבלי להיראות כבד. הוא בעל מבנה ארוך, מלבני. המראה הכללי מרשים ואצילי. מזגו רציני. הראש והצוואר מושכים תשומת לב הודות לשפע עור גמיש ודק, שתלוי בקפלים עמוקים. תנועתו מרשימה, איטית למדי, עם צעד מתגלגל במקצת אך אתלטי, גמיש וחופשי. אף אחד מהמאפיינים לא צריך להיות מוגזם כדי לא להרוס את ההרמוניה של הכלב השלם, ליצור מראה מוגזם או גרוע מכך לפגוע בבריאותו ורווחתו של הכלב.

בין יתר ההגזמות האפשריות יש לציין עיניים הממוקמות עמוק מדי או קטנות מ די, עפעפיים נפולים, עודף עור עם קפלים רבים ועמוקים מדי, עודף פימה, ראש צר מדי. גם כלבים גדולים מדי, שגופם כבד או מאסיבי מדי, אינם רצויים כיוון שהדבר פוגם בתפקודם.

יחסים חשובים:
* אורך גוף/גובה בשכמה: 9:10
* עומק בית חזה1/גובה בשכמה: 2:1
* אורך ראש/אורך גוף: 7:3
* אורך זרבובית/אורך ראש: 2:1

התנהגות/ אופי

עדין, רגוע, נעים וחברותי כלפי בני אדם. קשור במיוחד לבעליו. מקבל בסובלנות חברים למכלאה וחיות בית אחרות. מרוחק ועקשן במקצת. רגיש לעידוד לא פחות מאשר לתיקונים. לעולם אינו תוקפני. קולו עמוק אך הוא נובח לעתים נדירות.

ראש

החלק המאפיין ביותר את הגזע הוא הראש המרשים והמלכותי, מלא אצילות. הוא עמוק אך צר ביחד לאורכו, וארוך ביחד לאורך הגוף. מבנה העצם בולט בבירור. הצדדים שטוחים והפרופיל ריבועי. הקו העליון של הזרבובית מונח כמעט באותו מישור כמו הקו עליון של הגולגולת. עור דק ושופע על המצח והלחיים יוצר קמטים וקפלים עמוקים, שנשמטים כאשר הראש נישא למטה וזורמים לקפלים המפותחים ביותר של הפימה. העור בנקבות שופע פחות.

אזור הגולגולת: הגולגולת עמוקה, ארוכה, צרה למדי, עם צדדים שטוחים. הגבות אינן בלטות אם כי הן עשויות להיראות כך. קצה הקודקוד מפותח ביותר ובולט מאוד.
סף מצח: מודגש במקצת.

אזור הפנים
אף: שחור או חום, תמיד שחור בכלבים בצבע שחור-חום. האף רחב, מפותח היטב עם נחיריים פתוחים לרווחה.
זרבובית: ארוכה כאורך הגולגולת, עמוקה, רחבה ליד הנחיריים וברוחב שווה לכל אורכה. הקו העליון של הזרבובית ישר או מעט מקומר (אף אייל קל).
שפתיים: ארוכות ביותר ושמוטות. השפתיים העליונות מכסות את השפתיים התחתונות ויוצרות מלפנים זווית ישרה עם הקו העליון של הזרבובית, המעניקה לזרבובית פרופיל ריבועי. לכיוון פינות הפה נוצרות שפתיים שופעות (מודגשות פחות בנקבות) שמתמזגות בצורה חלקה עם הפימה השופעת. קצה השפתיים העליונות יורד כ-5 ס"מ מתחת ללסת התחתונה. קצות השפתיים בעלות פיגמנטציה טובה, שחורה או חומה, בהתאם לצבע האף.

לסתות/שיניים: משנן מלא, במנשך מספריים תקין, שיניים לבנות וחזקות, קבועות בצורה סדורה בלסתות מפותחת היטב. מנשך צבת נסבל.
לחיים: חלולות ורזות, בפרט מתחת לעיניים.
עיניים: בצבע חום כהה או אגוז לוז, בבצע בהיר יורת (ענבר) בכלבים בלי אוכף או מעיל שחור. עיניים בגודל בינוני, אובאליות, אינן בוכיות, אינן בולטות ואינן שקועות בארובות, מותירות אישון גלוי לחלוטין. צורת העפעפיים אינה מעוותת, והן יושבות בצורה נורמאלית סביב גלגל העין. העפעפיים התחתונות רפויות מעט וחושפות מעט מהעין, אך הדבר נסבל. אסור שהריסים יגעו בעין או יפריעו לה. ההבעה עדינה, טובה ומכובדת, עם גוון מלנכולי במקצת.

אוזניים: דקות וגמישות, מכוסות שיער קצר, עדינות וקטיפתיות למגע. אפרכסת ארוכה מאוד, המגיעה לפחות מעבר לקצה האף כאשר מותחים אותה לאורך הקו העליון של הפנים. מיקום האוזניים נמוך מאוד, בגובה העין או אפילו נמוך יותר, לצד הראש, נופלות בקפלים נאים המתקפלים פנימה ואחורה (אוזניים מסולסלות).

צוואר: ארוך ומאפשר לכלב לעקוב אחרי עקבות כשאפו סמוך לקרקע. שרירי. העור שעל הגרון רפוי ומפותח במיוחד תוך יצירת פימה כפולה, אך הדבר מודגש פחות בנקבות.

גוף

גוף: הקו העליון והקו התחתון כמעט מקבילים.
שכמות: מודגשות במקצת.
גב: ישר, רחב, ארוך ומוצק.
מותניים: רחבות, חזקות, קצרות, מקושתות במקצת.
מותנית: שרירית מאוד, כמעט אופקית, לעולם אינה משופעת, רחבה מאוד וארוכה למדי.
בית חזה: בעל צורה אובאלית, רחב, עמוק, יוצר חזית ברורה בין הרגליים הקדמיות, קשת הצלעות ארוכה מספיק. החזה הקדמי וקצת הכתף בולטים, צלעות מקושתות היטב, אינן שטוחות ואינן חביתיות.
קו תחתון ובטן: קו תחתון כמעט אופקי, החלק התחתון של בית החזה נמוך, הצדדים מלאים היטב, רחבים ועמוקים, הבטן משוכה מעט מאוד למעלה.
זנב: ארוך, חזק, עבה, ממוקם גבוה, מהווה המשך של קו הגב, הולך וצר לכיוון קצהו, נישא בצורת חרב מעוקלת. בתנועה, הזנב נישא בקשת מעודנת מעל קו הגב, לעולם אינו מסולסל ואינו מתפתל לצדדים. חלקו התחתון של הזנב מכוסה שיער נוקשה יותר, באוך כ-5 ס"מ, שהולך ומתקצר לקראת קצה הזנב.

גפיים

חזית
מבט כולל: רגליים קדמיות שריריות ומלאות עוצמה, ישרות ומקבילות לחלוטין.
כתף: ארוכה, משופעת היטב, שרירית אך לא יתר על המידה.
זרוע: ארוכה, משופעת, יוצרת זווית טובה עם עצם השכמה.
מרפק: ממוקם היטב, אינו פונה החוצה או פנימה.
אמה: ישרה, עצם חזקה ועגולה.
פרק כף הרגל הקדמית: חזק
פיסה קדמית: יציב, ניצב במבט מלפנים, שיפוע קל לפנים במבט מהצד.
כף רגל קדמית: קומפקטית, מוצקה מאוד, אינה פונה קדימה והחוצה, אצבעות מקושתות היטב, אסופה היטב (כפה חתולית), רפידות עבות ומוצקות, ציפורניים קצרות וחזקות.

אחוריים
מבט כללי: מוצקות, שריריות, מאוזנות היטב מול החזית, במבט מאחור מקבילות לחלוטין, אינן צמודות מדי ואינן פתוחות.
ירך: אורך טוב, שרירית
ברך: מזוותת היטב, אינה פונה פנימה או החוצה
שוק: ארוכה מספיק ושרירית
עקב: מוצק, נמוך ומזוות היטב
פיסה אחורית: חזקה וקצרה.
כפה אחורית: דומה לכפה הקדמית.

תנועה

 הערכת התנועה הטיפוסית ביותר לבלאדהאונד חשובה ביותר. בצעד המאפיין את הגזע, טרוט, התנועה אחיזה, עם צעדים מדודים, קפיצית וחופשית, מכסה יותר קרקע מאשר כל כלב הרחה אחר ואופיינית ביותר לגזע, מתגלגלת אך בלי הליכת סרטן. הרגליים האחוריות נעות היטב לאחור, ישנה דחיפה חזקה מהאחוריים, השליחה של התנועה הקדמית והאחורית דומה, והקו העליון נותר אופקי. הגפיים נעות במקביל אלו לאלו, אך במהירות גדולה יותר הכפות מתכנסות לנתיב אחד. הזנב נישא גבוה כמו חרב, מבלי שהעיקול יהיה מודגש מדי. הבלאדהאונד חייב להיות מסוגל לנוע בטרוט לפרקי זמן ארוכים מבלי להראות סימני עייפות.

עור ופרווה

 עור: גמיש על פני הגוף כולו, רפוי ואלסטי. העור הדק, הרפוי ביותר והשופע על הראש אופייני ביותר לגזע. העור שעל המצח ומשני צדי הפנים יוצר קפלים תלויים כלפי מטה שבולטים עוד יותר כאשר הראש נישא נמוך. ואולם, אסור שקפלים וקמטים מוגזמים על המצח והגבות יפגעו בעיניים. קפלי עור על הגוף עקב עודפי עור אינם רצויים.

פרווה:
שיער: על הגוף, השיער הצמוד לעור קצר, צפוף, נוקשה למדי ועמיד בפני מזג אוויר. על הראש והאוזניים השיער קצר מאוד ורך למגע. חלקו התחתון של הזנב מצוייד בפרווה ארוכה מעט יותר ונוקשה יותר.

צבע: ישנם שלושה צבעי פרווה ברורים: ביקולור שחור-חום וכבד-חום, ואדום מלא.
כמות הצבע השחור בכלבים שחור-חום משתנה במקרים של מעיל לעומת אוכף. בכלב בעל מעיל, השחור שולט, ואילו החום (בז') מצוי רק על הזרבובית, הלחיים, מעל העיניים, על החזה הקדמי, על הגפיים וסביב פי הטבעת. כלב בעל אוכף מכיל יותר חום כיוון שהשחור מוגבל פחות או יותר לאזור הגב.

בכלבי ביקולור כבד-חום ישנו אותו מיקום של אזורי צבע. הצבעים אינם תמיד מוגדרים היטב. באזורים כהים יותר, ניתן לראות בתוכם שערות בהירות יותר או שיער גירית. תערובת זו של שערות בצבעים שונים מותרת.
באדום מלא, האדום יכול לנוע מאדום בהיר לאדום כהה. בז' דהוי בביקולור או אדום דהוי בכלבים אדומים אינו רצוי.
מעט לבן על קדמת החזה, הבהונות וקצה הזנב מותר אך אינו מבוקש.

גודל ומשקל

גובה בשכמה: הגובה האידיאלי הוא 68 ס"מ בזכרים
62 ס"מ בנקבות
טווח של 4 ס"מ פחות או יותר

משקל: זכרים בין 46 ל-54 ק"ג
נקבות בין 40 ל-48 ק"ג

דרוש איזון בין הגובה למשקל.

 

שגיאות

 כל חריגה מהנקודות שצויינו לעיל תיחשב לשגיאה וחומרת השגיאה עומד ביחס ישיר למידת החריגה, ולהשפעתה על בריאותו ורווחתו של הכלב.

* הופעה כללית: מגושם, חסר מאסה, עצם קלה, גבוה או נמוך מדי על הרגליים, מבנה ריבועי במקום מלבני, חוסר אצילות.
* ראש: גולגולת רחבה וגדולה או צרה מדי, מצח משופע, עור שעל המצח נופל קדימה מדי, קצה הקודקוד אינו מודגש מספיק, סף מצח מודגש מדי, קשר האף קעור, זרבובית קצרה או לא עמוקה מספיק, שפתיים עליונות לא ארוכות מספיק.
* אף ושפתיים: חוסר פיגמנט
* משנן: שיניים חסרות
* עיניים: קטנות מדי, שקועות מדי בארובות, עפעף תחתון רפוי מדי, חלק גדול מדי מגלגל העין גלוי
* אוזניים: קצרות מדי, עבות מדי, ממוקמות מעל קו העין, צמודות מדי לראש, שטוחות מדי.
* צוואר: קצר, דק, פימה קטנה מדי.
* גוף: קצר או ארוך מדי, בית חזה אינה עמוק מספיק, חזה קדמי אינו בולט מספיק בפרופיל, בית חזה שטוח או חביתי, גב חלש או מקומר, מותנית מוגבהת או משופעת מדי, בטן משוכה מדי למעלה.
* זנב: מיקום נמוך, זנב סנאי, זנב טבעתי, זנב מגולגל, זנב קשור או שבור, זנב וו או סוטה
* גפיים: זיוות מוגזם או חלש מדי, זרוע קצרה מדי, אינן ניצבות במבט מהצד (פיסות קדמיות משופעות מדי ופרק כף היד חלש) ומלפנים (כפות רגליים אינן פונות פנימה או החוצה, זרוע מעוקלת, מרפקים בולטים וכו') ומאחור (רגליים אחוריות צמודות מדי זו לזו, מרוחקות מדי או חביתיות, קרסוליים צמודים או פתוחים מדי וכו'), כפות פרוסות, כפות ארנבת או שטוחות.
* תנועה:.תנועה צמודה או פתוחה מדי, הצלבה, הליכת סרטן, צעד מוגבל או נוקשה, צעד מתנדנד, תמסורת גרועה מהגב.
* צבע פרווה: צבעים בהירים או דהויים.
* אופי: חסר ביטחון או חששן

שגיאות פוסלות
* אופי: תוקפני או פחדן יתר על המידה. יש לפסול כל כלב שמפגין סימני חריגה גופניים.
* הופעה כללית: חוסר טיפוסיות לגזע
* משנן: מנסך סנטרי או אפי, לסת עקומה, פה עקום
* אף ושפתיים: חסרי פיגמנט בצורה בולטת או ורודים, כל צבע למעט שחור בכלבים בצבע שחור-חום, כל צבע למעט חום או שחור בכלבים בלי אוכף או מעיל שחור.
* עיניים: צהוב בהיר (עיני נץ)
* צבע פרווה: כל צבע שאינו תואם את הצבעים שתוארו. כתמים לבנים גדולים מדי, כגון לבן עד לפיסות הקדמיות או האחוריות, ועודף לבן על קדמת החזה. כתמים לבנים שאינם על קדמת החזה, הבהונות וקצה הזנב, כגון זרבובית לבנה או פס לבן על המצח וכו'.
* גודל: מעבר לגבולות המוגדרים.

כל כלב שמראה חריגות גופניות או התנהגותיות בולטות ייפסל.
נ.ב. לזכרים צריכים להיות שני אשכים נורמאליים למראה שירדו במלואם לתוך שק האשכים.