ביגל

ראש

ראש: באורך סביר, עוצמתי בלי להיות גס, עדין יותר בנקבות, נטול מבט זעוף וקמטים.

אזור הגולגולת:
גולגולת: מקומרת במקצת, רחבה במידה, עם בליטה קלה בקצה.
סף מצח: מוגדר היטב, מחלק את האורך שבין הקודקוד לקצה האף בצורה שווה ככל האפשר.

אזור הפנים:
אף: רחב, עדיף שחור אך פיגמנט בהיר יותר סביר בכלבים בעלי צבע גוף בהיר יותר. נחיריים רחבים.
זרבובית: אינה יוצרת שפיץ.
שפתיים: די ארוכות.
לסתות ושיניים: הלסתות צריכות להיות חזקת, בעלות מנשך מספריים מושלם, סדיר ומלא, כלומר השיניים העליונות חופפות בצורה הדוקה את השיניים התחתונות וניצבות ללסתות.
עיניים: צבע חום כהה או אגוז, גדולות למדי, לא שקועות ולא בולטות, ממוקמות במרחק טוב זו מזו ובעלות הבעה נעימה ומושכת.
אוזניים: ארוכות, עם קצה מעוגל, מגיעות כמעט עד קצה האף כאשר מישרים אותן. ממוקמות נמוך, בעלות מרקם עדין ושמוטות בחן בצמוד ללחיים.

צוואר: ארוך דיו כדי לאפשר לכלב הצייד להוריד את ראשו בקלות ולהריח, מקושת מעט, עם עודפי עור מועטים.

גוף

קו עליון: ישר ומקביל לקרקע.
מותן: חיבור קצר, אך מאוזן ביותר. המותניים חזקות וגמישות.
בית חזה: מגיע עד מתחת למרפק. הצלעות מקושתות היטב ומגיעות לאחורי הגוף.
בטן: אינה משוכה מדי כלפי מעלה.

זנב: יציב, ארוך למדי. מיקום גבוה, נישא בצורה עליזה אך אינו מגולגל מעל הגב ואינו נוטה קדימה משורש הזנב. מכוסה היטב בשיער, בפרט בחלקו התחתון.

גפיים
גפיים קדמיות: הרגליים הקדמיות ישרות וזקופות היטב מתחת לגוף הכלב, בעלות מאסה טובה ועצם עגולה שאינה הולכת וצרה לכיוון כף הרגל.
כתפיים: משופעות היטב ואינן שריריות מדי.
מרפקים: יציבים, אינם פונים פנימה או החוצה. גובה למרפק בערך מחצית מגובה הכלב בשכמה.
פיסות קדמיות: קצרות

אחוריים:
ירך: שרירית.
ברך: מכופפת היטב
קרסוליים: יציבות, נמוכות ומקבילות זו לזו.

כפות רגליים: הדוקות ומוצקות. אסופות היטב ובעלות כריות חזקות. לא רגל-ארנב. ציפורניים קצרות.

תנועה

גב מקביל לקרקע, יציב, בלי טיפת תנודות. הצעד חופשי, בעל שליחה ארוכה מלפנים וישרה בלי הרמת רגליים למעלה, הרגליים האחוריות מפגינות דחיפה. אינו צריך לנוע עם רגליים צמודות מאחור ולא להדוף רגליים קדמיות לצדדים או להצליב.

פרווה

שיער: קצר, צפוף ועמיד במזג אוויר.
צבע: כל צבעי ההאונד המוכרים למעט צבע כבד. קצה עצם החזה לבן.

שגיאות

שגיאות: כל חריגה מהנקודות שצויינו לעיל תיחשב לשגיאה וחומרת השגיאה עומד ביחס ישיר למידת החריגה, ולהשפעתה על בריאותו ורווחתו של הכלב.

כל כלב שמפגין סטיות גופניות והתנהגותיות בולטות ייפסל.

הערה: לזכרים צריכים להיות שני אשכים נורמליים למראה שירדו במלואם לשק האשכים.